תאונות עבודה

לנפגעי עבודה בישראל יש מגוון זכויות והם יכולים למצות את זכויותיהם אלה במספר דרכים. על מנת שיוכלו לקבל את מלוא הזכויות הם עשויים, בנסיבות מסוימות, להיקלע להליכים משפטיים ארוכים ומסובכים אשר מעורבים בהם גורמים שונים כגון: הביטוח הלאומי, המעביד, בתי משפט ועוד.  על כן מומלץ לנפגע בעבודה לפנות מוקדם ככל הניתן לייעוץ משפטי מיומן ומקצועי בטרם יתחיל לפעול.

מי הנתבע במקרה של תאונת עבודה?
תאונת עבודה נגרמת לעתים כתוצאה מרשלנותו של מעביד ולעתים בגלל גורמים אחרים. התביעה תופנה למעביד או לגורם האחר לנזק וזאת בנוסף לפניה ו/או תביעה למוסד לביטוח לאומי אליו יש לפנות בכל מקרה של פגיעה בעבודה.
הסיבות להתרחשותה של תאונת עבודה הן רבות ושונות החל מנפילה מסולם או מפיגום, פגיעה עקב שימוש בכלי עבודה,  מיגון לקוי, החלקה, התחשמלות וכלה בפגיעה בדרך אל העבודה וחזרה, כלומר מחוץ לכותלי מקום העבודה.

תביעה למוסד לביטוח לאומי – המל"ל:
פנייה למל"ל מתחייבת על פי חוק, הגם שכל עובד בישראל מבוטח מפני פגיעות גוף בגין תאונות עבודה או מחלות מקצוע במסגרת המוסד לביטוח לאומי. אשר על כן, יש למצות את זכויות העובד קודם כל במל"ל. פניה למל"ל חיונית על מנת שזה יכיר בתאונה כתאונת עבודה. העדר פניה למל"ל עלול להפחית מסכום הפיצוי הרעיוני כביכול, דהיינו פיצוי שהיה יכול להתקבל מהמל"ל אך לא התבקש.
חוק הביטוח הלאומי מגדיר את המבחנים שיש לבדוק על מנת לקבוע אם מדובר ב"תאונת עבודה" והמבחן המרכזי הוא אם היא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. אם עובד נפגע בעבודה, אך הפגיעה לא היתה ישירות לביצוע העבודה שלו, הפגיעה לא תחשב כ"תאונת עבודה". לדוגמא, עובד שקיבל התקף לב במהלך עבודתו ייחשב כנפגע עבודה רק אם יוכח קשר בין תנאי העבודה לבין אותו התקף לב.
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ולכן גם תאונת דרכים או תאונה בדרכו של עובד לארוחת צהרים יכולה להיחשב כתאונת עבודה. גם מחלות או מומים שונים אשר נגרמו עקב העבודה או תנאיה יכולים להקנות לעובד הכרה כנפגע עבודה.

ארעה לכם תאונת עבודה ואינכם יודעים לאן לפנות ומה לעשות?
אפשרות א' – תביעה לדמי פגיעה: דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן בו הנפגע לא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר עבור 91 ימים, שספירתם מתחילה מהיום שלאחר יום הפגיעה.
אפשרות ב' – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה: במידה והנפגע סבור כי הפגיעה בתאונה הותירה נכות בגופו או בנפשו, הוא רשאי להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה. קצבת הנכות תשולם לנפגע בהתאם לאחוזי הנכות אשר ייקבעו לו בוועדות הרפואיות של המל"ל. שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע הם אלה שיקבעו אם הוא יקבל פיצוי חד-פעמי או קצבה חודשית.
בכל אחת מהאפשרויות הנ"ל יש להגיש תביעה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה וזאת בסניף המל"ל הקרוב למקום מגורי הנפגע. הגשת תביעה לאחר מועד זה עשויה לפגוע בזכותו של הנפגע לקצבה, כולה או חלקה.
יודגש כי תביעה לקצבת נכות, כלומר אפשרות ב' תטופל על ידי המוסד לביטוח הלאומי רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה (אפשרות א'), שהוכרה כפגיעה בעבודה.
המועד האידיאלי להגשת התביעה לקצבת נכות מעבודה הוא בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה, שכן במידה והוועדה הרפואית קובעת כי בעקבות הפגיעה בתאונה לא נותרה לנפגע נכות כלשהי, יופסק תשלום דמי הפגיעה.

האם פנייה לטיפול בקופות החולים אפשרית?
כל נפגע בעבודה זכאי לטיפול רפואי חינם בקופת החולים בה הוא רשום כחבר.

האם ניתן לנצל זכויות גם בביטוחים הפרטיים, במקביל להגשת תביעות למל"ל?
נפגע בעבודה המבוטח בביטוחים שונים בחברות ביטוח באופן עצמאי ופרטי כגון ביטוח מנהלים, תכניות פנסיה, ביטוח "תאונות אישיות" וכד' צריך לבדוק את תנאיה של כל פוליסה רלוונטית בה הוא מבוטח כדי לוודא אם היא מכסה את הנזק שנגרם לו, ואם כך המצב הוא יהיה זכאי לקבלת פיצוי ללא קשר לפיצוי לו הוא זכאי מהמל"ל ו/או מהגורם לנזק.

נפגעתם בתאונת עבודה – מה אתם עושים?
טיפול רפואי – קודם כל יש לפנות לקבלת טיפול רפואי על מנת לטפל בעצמכם ולמזער נזקים וזה ייעשה בטיפול ראשוני במקום או על ידי פניה לחדר מיון או קופת החולים.
איסוף תיעוד רפואי ואסמכתאות נוספות – בכל פגיעת גוף יש לדאוג לתיעוד מקסימלי של כל מהלך האירועים מתחילתם כי מסמכים אלה הם בעלי חשיבות רבה לצורך מימוש הזכויות של הנפגע.
יש לאסוף את כל החומר הרפואי, כולל תוצאות בדיקות, צילומי רנטגן, חוות דעת שונות וכד', וכן להקפיד לאסוף תיעוד על ההוצאות השונות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. יש לתעד את כל פרטי ההתרחשות, מועד ההתרחשות, עדים אפשריים, תמונות וכד'. יש לשמור כל מסמך הקשור בפגיעה כי אין לדעת מראש מה יידרש לאחר מכן.
מסירת מידע/פרטים למתעניינים בשלומכם – אם יש לכם עורך דין הפנו את המתעניינים בשלומכם אליו כדי שהוא  ידבר עמם. יש בכך כדי למזער טעויות ולמנוע מסירת מידע לבעלי אינטרס שיעשו הכל על מנת לשלול מהנפגע פיצוי, כדוגמת חוקרים פרטיים מטעם חברות ביטוח.
פניה לעורך דין – כמו בכל נזק גוף מומלץ לפנות לעו"ד על מנת שיבחן את מצבכם ואת סיכויי התביעה ובמידת הצורך יפנה אתכם לרופאים מומחים לקבלת חוות דעת לצורך תמיכה בתביעה וילווה אתכם לכל אורך התהליך עד להכרה בתאונת העבודה וקבלת הפיצוי הנאות. בעת פניה למשרדנו אנו נעניק לכם את מירב ההדרכה והשירותים המשפטיים ונעמוד לרשותכם בכל שאלה או פניה.
נשמח להעמיד לרשותכם את ניסיוננו המקצועי, נלווה אתכם אישית לאורך כל ההליך נשתף אתכם בכל המהלכים ונבנה יחד אסטרטגיות פעולה להצלחת הטיפול בתיק.
יש לשים לב כי האמור במידע זה אין בו כדי לתת ייעוץ משפטי והוא נועד לתת מידע בסיסי והכוונה עד להגעה לקבלת ייעוץ מסודר במשרדנו.

קישורים לחקיקה עיקרית רלוונטית:
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956

חייגו 02-579-2579
או מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תאונות עבודה

לנפגעי עבודה בישראל יש מגוון זכויות והם יכולים למצות את זכויותיהם אלה במספר דרכים. על מנת שיוכלו לקבל את מלוא הזכויות הם עשויים, בנסיבות מסוימות, להיקלע להליכים משפטיים ארוכים ומסובכים אשר מעורבים בהם גורמים שונים כגון: הביטוח הלאומי, המעביד, בתי משפט ועוד.  על כן מומלץ לנפגע בעבודה לפנות מוקדם ככל הניתן לייעוץ משפטי מיומן ומקצועי בטרם יתחיל לפעול.

מי הנתבע במקרה של תאונת עבודה?
תאונת עבודה נגרמת לעתים כתוצאה מרשלנותו של מעביד ולעתים בגלל גורמים אחרים. התביעה תופנה למעביד או לגורם האחר לנזק וזאת בנוסף לפניה ו/או תביעה למוסד לביטוח לאומי אליו יש לפנות בכל מקרה של פגיעה בעבודה.
הסיבות להתרחשותה של תאונת עבודה הן רבות ושונות החל מנפילה מסולם או מפיגום, פגיעה עקב שימוש בכלי עבודה,  מיגון לקוי, החלקה, התחשמלות וכלה בפגיעה בדרך אל העבודה וחזרה, כלומר מחוץ לכותלי מקום העבודה.

תביעה למוסד לביטוח לאומי – המל"ל:
פנייה למל"ל מתחייבת על פי חוק, הגם שכל עובד בישראל מבוטח מפני פגיעות גוף בגין תאונות עבודה או מחלות מקצוע במסגרת המוסד לביטוח לאומי. אשר על כן, יש למצות את זכויות העובד קודם כל במל"ל. פניה למל"ל חיונית על מנת שזה יכיר בתאונה כתאונת עבודה. העדר פניה למל"ל עלול להפחית מסכום הפיצוי הרעיוני כביכול, דהיינו פיצוי שהיה יכול להתקבל מהמל"ל אך לא התבקש.
חוק הביטוח הלאומי מגדיר את המבחנים שיש לבדוק על מנת לקבוע אם מדובר ב"תאונת עבודה" והמבחן המרכזי הוא אם היא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. אם עובד נפגע בעבודה, אך הפגיעה לא היתה ישירות לביצוע העבודה שלו, הפגיעה לא תחשב כ"תאונת עבודה". לדוגמא, עובד שקיבל התקף לב במהלך עבודתו ייחשב כנפגע עבודה רק אם יוכח קשר בין תנאי העבודה לבין אותו התקף לב.
רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ולכן גם תאונת דרכים או תאונה בדרכו של עובד לארוחת צהרים יכולה להיחשב כתאונת עבודה. גם מחלות או מומים שונים אשר נגרמו עקב העבודה או תנאיה יכולים להקנות לעובד הכרה כנפגע עבודה.

ארעה לכם תאונת עבודה ואינכם יודעים לאן לפנות ומה לעשות?
אפשרות א' – תביעה לדמי פגיעה: דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן בו הנפגע לא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר עבור 91 ימים, שספירתם מתחילה מהיום שלאחר יום הפגיעה.
אפשרות ב' – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה: במידה והנפגע סבור כי הפגיעה בתאונה הותירה נכות בגופו או בנפשו, הוא רשאי להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה. קצבת הנכות תשולם לנפגע בהתאם לאחוזי הנכות אשר ייקבעו לו בוועדות הרפואיות של המל"ל. שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע הם אלה שיקבעו אם הוא יקבל פיצוי חד-פעמי או קצבה חודשית.
בכל אחת מהאפשרויות הנ"ל יש להגיש תביעה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה וזאת בסניף המל"ל הקרוב למקום מגורי הנפגע. הגשת תביעה לאחר מועד זה עשויה לפגוע בזכותו של הנפגע לקצבה, כולה או חלקה.
יודגש כי תביעה לקצבת נכות, כלומר אפשרות ב' תטופל על ידי המוסד לביטוח הלאומי רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה (אפשרות א'), שהוכרה כפגיעה בעבודה.
המועד האידיאלי להגשת התביעה לקצבת נכות מעבודה הוא בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה, שכן במידה והוועדה הרפואית קובעת כי בעקבות הפגיעה בתאונה לא נותרה לנפגע נכות כלשהי, יופסק תשלום דמי הפגיעה.

האם פנייה לטיפול בקופות החולים אפשרית?
כל נפגע בעבודה זכאי לטיפול רפואי חינם בקופת החולים בה הוא רשום כחבר.

האם ניתן לנצל זכויות גם בביטוחים הפרטיים, במקביל להגשת תביעות למל"ל?
נפגע בעבודה המבוטח בביטוחים שונים בחברות ביטוח באופן עצמאי ופרטי כגון ביטוח מנהלים, תכניות פנסיה, ביטוח "תאונות אישיות" וכד' צריך לבדוק את תנאיה של כל פוליסה רלוונטית בה הוא מבוטח כדי לוודא אם היא מכסה את הנזק שנגרם לו, ואם כך המצב הוא יהיה זכאי לקבלת פיצוי ללא קשר לפיצוי לו הוא זכאי מהמל"ל ו/או מהגורם לנזק.

נפגעתם בתאונת עבודה – מה אתם עושים?
טיפול רפואי – קודם כל יש לפנות לקבלת טיפול רפואי על מנת לטפל בעצמכם ולמזער נזקים וזה ייעשה בטיפול ראשוני במקום או על ידי פניה לחדר מיון או קופת החולים.
איסוף תיעוד רפואי ואסמכתאות נוספות – בכל פגיעת גוף יש לדאוג לתיעוד מקסימלי של כל מהלך האירועים מתחילתם כי מסמכים אלה הם בעלי חשיבות רבה לצורך מימוש הזכויות של הנפגע.
יש לאסוף את כל החומר הרפואי, כולל תוצאות בדיקות, צילומי רנטגן, חוות דעת שונות וכד', וכן להקפיד לאסוף תיעוד על ההוצאות השונות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. יש לתעד את כל פרטי ההתרחשות, מועד ההתרחשות, עדים אפשריים, תמונות וכד'. יש לשמור כל מסמך הקשור בפגיעה כי אין לדעת מראש מה יידרש לאחר מכן.
מסירת מידע/פרטים למתעניינים בשלומכם – אם יש לכם עורך דין הפנו את המתעניינים בשלומכם אליו כדי שהוא  ידבר עמם. יש בכך כדי למזער טעויות ולמנוע מסירת מידע לבעלי אינטרס שיעשו הכל על מנת לשלול מהנפגע פיצוי, כדוגמת חוקרים פרטיים מטעם חברות ביטוח.
פניה לעורך דין – כמו בכל נזק גוף מומלץ לפנות לעו"ד על מנת שיבחן את מצבכם ואת סיכויי התביעה ובמידת הצורך יפנה אתכם לרופאים מומחים לקבלת חוות דעת לצורך תמיכה בתביעה וילווה אתכם לכל אורך התהליך עד להכרה בתאונת העבודה וקבלת הפיצוי הנאות. בעת פניה למשרדנו אנו נעניק לכם את מירב ההדרכה והשירותים המשפטיים ונעמוד לרשותכם בכל שאלה או פניה.
נשמח להעמיד לרשותכם את ניסיוננו המקצועי, נלווה אתכם אישית לאורך כל ההליך נשתף אתכם בכל המהלכים ונבנה יחד אסטרטגיות פעולה להצלחת הטיפול בתיק.
יש לשים לב כי האמור במידע זה אין בו כדי לתת ייעוץ משפטי והוא נועד לתת מידע בסיסי והכוונה עד להגעה לקבלת ייעוץ מסודר במשרדנו.

קישורים לחקיקה עיקרית רלוונטית:
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956