רשלנות רפואית

רשלנות רפואית נובעת מטעויות שונות של המערכות הרפואיות ו/או רופאים כלפי מטופלים. התוצאה עלולה להיות גרימת נזקים גופניים למטופלים. אם הניזוק "מזליסט" הרשלנות תגרום לו נכות כלשהיא ואם אינו כזה- היא תגרום למותו. הטיפול המשפטי בתחום זה דורש ידע, מיומנות, זהירות וניסיון.
באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לנפגע לקבל ממנו פיצויים בגין הנזק שגרם לו עקב רשלנותו.
דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים מתן פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה ממשית לפגוע בניזוק. בשנים האחרונות תחום הרשלנות הרפואית עובר מהפיכה של ממש בעיקר בפסיקה, כאשר תחום הרפואה נחשף יותר ויותר לביקורת שיפוטית חסרת פשרות. הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית של מערכת רפואית או רופא ואי שמירה על סטנדרטים מקובלים (לעיתים תוך זלזול בחולה) כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הבסיסית הייתה לכאורה חיובית. תחום הרשלנות הרפואית הוא בעל חשיבות מרכזית בתחום הנזיקין.
לרשלנות רפואית מגוון רחב של ואריאציות ונתייחס לשלושה מהם: מעקב הריון ולידה, ניתוחים וטיפולים רפואיים וכשל באבחונים.

מעקב הריון ולידה
אף על פי שלידה אינה אמורה להיות מורכבת בימינו מסתבר כי כמעט שליש מהתביעות בגין רשלנות רפואית בישראל הן סביב ההריון הלידה עצמה. פגיעה בעובר בעת הלידה היא דבר קשה עבור ההורים ובצדק.
רוב תביעות הרשלנות הוא בגלל אבחון לא נכון או העדר אבחון  של מצוקה עוברית בעת הלידה, אי ביצוע ניתוח קיסרי בכלל או בזמן, ביצוע לידות ואקום או מלקחיים כושלות. לידות אלה עלולות להיגמר במוות או בגרימת מומים קשים, כגון שיתוק מוחין או פיגור שכלי.
סבל רב יכול להיחסך לילד שנולד בגין רשלנות רפואית ("הולדה בעוולה") ועל כן תביעות רבות מוגשות היום בנושא זה, בין על ידי ההורים ובין על ידי היילוד הנפגע עצמו. למעקב הריון מסודר, רציני ומקצועי על פי סטנדרטים נהוגים חשיבות מכרעת בתוצאות הלידה. ביצוע של בדיקות כגון אולטרה סאונד, סקירת מערכות וכו' פיענוחן נכונה והתייחסות רצינית לתוצאות יכולים לזהות מומים במהלך ההריון ולאפשר הפסקת הריון בזמן ובכך למנוע ילוד עם פגמים קשים ולמנוע ממנו ומהוריו כאבל וסבל בל יתואר.
כאשר מתגלים בבדיקות שנעשות  לאישה הרה סימנים  מדאיגים של מומים, על  הרופא המבצע מעקב  להגדיר הריון זה כהריון בסיכון ולבצע בדיקות נוספות ובכלל זה בדיקות גנטיות כדי לשלול או לאשרר קיומם של מומים  אלה ולהביא מידע חשוב זה להורים כדי שהם יוכלו לקבל החלטה לגבי המשך ההריון. רופא שאינו נוהג כך מתרשל בתפקידו ועשוי להיתבע.
אבחנה קריטית היא הריון בסיכון גבוה שנובע מלידות מוקדמות בעבר, מומים, מחלות כרוניות ואחרות, ניתוחים קודמים, סוכרת, ריבוי עוברים תרומבופיליה וכו'. את רוב הסימפטומים לסיכונים אלה ניתן לגלות מבעוד מועד.
תיעוד רפואי של כל הבדיקות והפעולות המבוצעות טרום לידה הוא דבר חשוב ביותר ואם המערכת הרפואית אינה מקפידה על כך היא מתרשלת ונטל ההוכחה כי לא התרשלה נופל על כתפיה.

ניתוחים וטיפולים רפואיים:
מתן טיפול רפואי יכול, לעתים, להיות מורכב ולדרוש מיומנות גדולה. ההיסטוריה הרפואית של חולה קריטית בגיבוש הטיפול שיש לתת לחולה.
במתן טיפול רפואי או בביצוע פרוצדורות ו/או ניתוחים מעורבים גורמים שונים אשר חייבים לעבוד בסינרגיה מושלמת ובהם רופאים מנתחים ברמות שונות, מרדימים, אחים ואחיות טכנאי מעבדות ומכונים וכדומה.
ביצוע פעולה רשלנית בחולה עלול להיגמר במקרה הטוב בנכות החולה לכל ימי חייו ובמקרה הרע במוות.
מבצע פעולה רפואית חייב לנהוג על פי פרקטיקה נהוגה, לבסס את החלטותיו על פי ניסיון רפואי מצטבר (לא בהכרח שלו אלא של הרפואה הנוהגת בכלל) וכן להתעדכן כל העת בספרות רפואית מהארץ ומהעולם. רופא שאינו נוהג כך עלול להתרשל בתפקידו.
לעתים אף פעולות פרוצדורליות של מטפל עלולות להוות רשלנות רפואית. לדוגמה חולה שלא הסכים לניתוח, או חולה שהסכים לניתוח מסוים ובוצע בו ניתוח מורחב שלא בעת חירום, אי חתימה על טפסי הסכמה לניתוח או הרדמה, אי פירוט חלופות העומדות בפני החולה. כל אלה יכולים להיות סיבות לתביעה בגין רשלנות רפואית.
תיעוד רפואי שלא נעשה כהלכה או שלא נשמר יש ויעביר לגורם המטפל את נטל ההוכחה להעדר התרשלות.

אי אבחון מוקדם:
תפקידו של רופא מטפל הוא לבצע בדיקות ולאבחן חולה באופן מקצועי ומיומן ובהתאם לממצאים לתת הטיפול הראוי.
ההיסטוריה הרפואית של חולה היא קריטית להבנת מצבו הרפואי ולא די להסתפק באבחון נקודתי של תלונה נקודתית ומתן טיפול נקודתי, לא פעם מסתבר כי זו החטאה בלתי הפיכה.
לעתים מתקבלות תוצאות של בדיקות אשר מעלות ממצאים חריגים. אבחון שגוי או הקלת ראש או אבחון מאוחר יכולים לגזור דינו של חולה ולהביא להסתבכות שסופה הוא נכות או מוות.
התרשלות של רופא באי אבחון מקצועי ומדויק או אי אבחון בזמן וגילוי מאוחר של מחלות תחשוף אותו לתביעת נזיקין בגין התרשלות.
מי שניזוק בגלל רשלנות של רופא או גורם מטפל אחר יכול לבחון את האפשרות להגשת תביעה נגד המתרשל וזכותו לקבל פיצוי. הפיצוי נועד להחזיר את הניזוק קרוב ככל האפשר למצבו לפני ההתרשלות ואם לא ניתן לעשות זאת פיזית לפחות לקבלת פיצוי שיסייע בידו  לכלכל את עצמו בצורה נאותה.
גובה הפיצוי –בדרך כלל גובה הפיצוי מחושב על פי פרמטרים שונים ובהם דרגות נכות שנקבעות על ידי המומחים ואשר מקבלות ביטוי בשיעור נכות תפקודית על ידי בתי המשפט, גיל הנפגע, רמת השתכרותו בעבר ובעתיד, מינו, הוצאות רפואיות ואחרות, הוצאות לצד ג' לעבר ולעתיד הפסדי פנסיה כאב וסבל ועוד.

מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
אם מתעורר חשש לקיומה של רשלנות רפואית רצוי מאד לפנות בסמוך ככל האפשר להתרחשות המקרה לעורך דין בעל ניסיון ומיומנות בתחום כדי לבדוק את כל אשר קרה, ולבחון אפשרות של הגשת תביעה אם קיימות סיבות לכך.
הדרכה ואיסוף תיעוד רפואי – אם ניזוקתם פיזית ו/או נפשית אתם יכולים לפנות למשרדנו עם כל התיעוד הרפואי ואנו נעריך את התיק ונדריך אתכם כיצד לטפל בעצמכם וכן  כיצד להתנהל ולאסוף את כל התיעוד הרפואי הראייתי שיהיה בהם כדי לסייע לקבלת החלטה באשר לאופן הטיפול בפגיעה שנגרמה לכם.
ליווי – נלווה אתכם לאורך כל התהליך, מקבלת החלטה כי קיים נזק בר פיצוי (כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, ניידות, אבדן כושר השתכות ועוד) ועד להגשת תביעה וקבלת פיצוי.
תיעוד רפואי היסטורי – בשלב של גיבוש הנזק כאשר כל חומר הספציפי עומד בפנינו נזמין תיעוד רפואי נוסף מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים על עברכם כדי לקבל תמונה מלאה על מצבכם בעבר ובהווה.
הערכת התכנות וקבלת חוות דעת – לאחר איסוף המידע נעביר אותו לבדיקת מומחים רלבנטיים להערכת היתכנות להגשת תביעה ולקבלת חוות דעת אם תהיה היתכנות שכזו. חוות הדעת הנדרשות מתייחסות הן לעצם קיומה של רשלנות והן לגבי הנזק שנגרם לנפגע.
התיישנות – יש לשים לב כי למבוגר שנפגע עומדות 7 שנים מיום גילוי הנזק ועד להגשת תביעה בטרם תחול התיישנות ולא ניתן יהיה יותר לתבוע ואילו לקטין מירוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר כלומר, מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה בעבודה רבה של איסוף חומר וניהול הליכים משפטיים מורכבים וארוכים ועד להגעה לתוצאה סופית עשוי לעבור זמן ממושך. יש לדעת כי לא כל תיק רשלנות רפואית מסתיים בפסק דין בבית המשפט ולעתים הוא מסתיים בפשרה בין הצדדים המעורבים שתורמת לקיצור הזמן ועם זאת לפתרון טוב שבעקבותיו יוצאים נשכרים כל הצדדים.

נשמח להעמיד לרשותכם את ניסיוננו המקצועי, נלווה אתכם אישית לאורך כל ההליך נשתף אתכם בכל המהלכים ונבנה יחד אסטרטגיות פעולה להצלחת הטיפול בתיק.
חשוב לציין כי האמור במידע זה אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי והוא נועד לתת מידע בסיסי והכוונה עד להגעה לקבלת ייעוץ משפטי מסודר במשרדנו.

קישורים לחקיקה עיקרית רלוונטית:
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשנ"ז-1956

חייגו 02-579-2579
או מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית נובעת מטעויות שונות של המערכות הרפואיות ו/או רופאים כלפי מטופלים. התוצאה עלולה להיות גרימת נזקים גופניים למטופלים. אם הניזוק "מזליסט" הרשלנות תגרום לו נכות כלשהיא ואם אינו כזה- היא תגרום למותו. הטיפול המשפטי בתחום זה דורש ידע, מיומנות, זהירות וניסיון.
באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לנפגע לקבל ממנו פיצויים בגין הנזק שגרם לו עקב רשלנותו.
דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים מתן פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה ממשית לפגוע בניזוק. בשנים האחרונות תחום הרשלנות הרפואית עובר מהפיכה של ממש בעיקר בפסיקה, כאשר תחום הרפואה נחשף יותר ויותר לביקורת שיפוטית חסרת פשרות. הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית של מערכת רפואית או רופא ואי שמירה על סטנדרטים מקובלים (לעיתים תוך זלזול בחולה) כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הבסיסית הייתה לכאורה חיובית. תחום הרשלנות הרפואית הוא בעל חשיבות מרכזית בתחום הנזיקין.
לרשלנות רפואית מגוון רחב של ואריאציות ונתייחס לשלושה מהם: מעקב הריון ולידה, ניתוחים וטיפולים רפואיים וכשל באבחונים.

מעקב הריון ולידה
אף על פי שלידה אינה אמורה להיות מורכבת בימינו מסתבר כי כמעט שליש מהתביעות בגין רשלנות רפואית בישראל הן סביב ההריון הלידה עצמה. פגיעה בעובר בעת הלידה היא דבר קשה עבור ההורים ובצדק.
רוב תביעות הרשלנות הוא בגלל אבחון לא נכון או העדר אבחון  של מצוקה עוברית בעת הלידה, אי ביצוע ניתוח קיסרי בכלל או בזמן, ביצוע לידות ואקום או מלקחיים כושלות. לידות אלה עלולות להיגמר במוות או בגרימת מומים קשים, כגון שיתוק מוחין או פיגור שכלי.
סבל רב יכול להיחסך לילד שנולד בגין רשלנות רפואית ("הולדה בעוולה") ועל כן תביעות רבות מוגשות היום בנושא זה, בין על ידי ההורים ובין על ידי היילוד הנפגע עצמו. למעקב הריון מסודר, רציני ומקצועי על פי סטנדרטים נהוגים חשיבות מכרעת בתוצאות הלידה. ביצוע של בדיקות כגון אולטרה סאונד, סקירת מערכות וכו' פיענוחן נכונה והתייחסות רצינית לתוצאות יכולים לזהות מומים במהלך ההריון ולאפשר הפסקת הריון בזמן ובכך למנוע ילוד עם פגמים קשים ולמנוע ממנו ומהוריו כאבל וסבל בל יתואר.
כאשר מתגלים בבדיקות שנעשות  לאישה הרה סימנים  מדאיגים של מומים, על  הרופא המבצע מעקב  להגדיר הריון זה כהריון בסיכון ולבצע בדיקות נוספות ובכלל זה בדיקות גנטיות כדי לשלול או לאשרר קיומם של מומים  אלה ולהביא מידע חשוב זה להורים כדי שהם יוכלו לקבל החלטה לגבי המשך ההריון. רופא שאינו נוהג כך מתרשל בתפקידו ועשוי להיתבע.
אבחנה קריטית היא הריון בסיכון גבוה שנובע מלידות מוקדמות בעבר, מומים, מחלות כרוניות ואחרות, ניתוחים קודמים, סוכרת, ריבוי עוברים תרומבופיליה וכו'. את רוב הסימפטומים לסיכונים אלה ניתן לגלות מבעוד מועד.
תיעוד רפואי של כל הבדיקות והפעולות המבוצעות טרום לידה הוא דבר חשוב ביותר ואם המערכת הרפואית אינה מקפידה על כך היא מתרשלת ונטל ההוכחה כי לא התרשלה נופל על כתפיה.

ניתוחים וטיפולים רפואיים:
מתן טיפול רפואי יכול, לעתים, להיות מורכב ולדרוש מיומנות גדולה. ההיסטוריה הרפואית של חולה קריטית בגיבוש הטיפול שיש לתת לחולה.
במתן טיפול רפואי או בביצוע פרוצדורות ו/או ניתוחים מעורבים גורמים שונים אשר חייבים לעבוד בסינרגיה מושלמת ובהם רופאים מנתחים ברמות שונות, מרדימים, אחים ואחיות טכנאי מעבדות ומכונים וכדומה.
ביצוע פעולה רשלנית בחולה עלול להיגמר במקרה הטוב בנכות החולה לכל ימי חייו ובמקרה הרע במוות.
מבצע פעולה רפואית חייב לנהוג על פי פרקטיקה נהוגה, לבסס את החלטותיו על פי ניסיון רפואי מצטבר (לא בהכרח שלו אלא של הרפואה הנוהגת בכלל) וכן להתעדכן כל העת בספרות רפואית מהארץ ומהעולם. רופא שאינו נוהג כך עלול להתרשל בתפקידו.
לעתים אף פעולות פרוצדורליות של מטפל עלולות להוות רשלנות רפואית. לדוגמה חולה שלא הסכים לניתוח, או חולה שהסכים לניתוח מסוים ובוצע בו ניתוח מורחב שלא בעת חירום, אי חתימה על טפסי הסכמה לניתוח או הרדמה, אי פירוט חלופות העומדות בפני החולה. כל אלה יכולים להיות סיבות לתביעה בגין רשלנות רפואית.
תיעוד רפואי שלא נעשה כהלכה או שלא נשמר יש ויעביר לגורם המטפל את נטל ההוכחה להעדר התרשלות.

אי אבחון מוקדם:
תפקידו של רופא מטפל הוא לבצע בדיקות ולאבחן חולה באופן מקצועי ומיומן ובהתאם לממצאים לתת הטיפול הראוי.
ההיסטוריה הרפואית של חולה היא קריטית להבנת מצבו הרפואי ולא די להסתפק באבחון נקודתי של תלונה נקודתית ומתן טיפול נקודתי, לא פעם מסתבר כי זו החטאה בלתי הפיכה.
לעתים מתקבלות תוצאות של בדיקות אשר מעלות ממצאים חריגים. אבחון שגוי או הקלת ראש או אבחון מאוחר יכולים לגזור דינו של חולה ולהביא להסתבכות שסופה הוא נכות או מוות.
התרשלות של רופא באי אבחון מקצועי ומדויק או אי אבחון בזמן וגילוי מאוחר של מחלות תחשוף אותו לתביעת נזיקין בגין התרשלות.
מי שניזוק בגלל רשלנות של רופא או גורם מטפל אחר יכול לבחון את האפשרות להגשת תביעה נגד המתרשל וזכותו לקבל פיצוי. הפיצוי נועד להחזיר את הניזוק קרוב ככל האפשר למצבו לפני ההתרשלות ואם לא ניתן לעשות זאת פיזית לפחות לקבלת פיצוי שיסייע בידו  לכלכל את עצמו בצורה נאותה.
גובה הפיצוי –בדרך כלל גובה הפיצוי מחושב על פי פרמטרים שונים ובהם דרגות נכות שנקבעות על ידי המומחים ואשר מקבלות ביטוי בשיעור נכות תפקודית על ידי בתי המשפט, גיל הנפגע, רמת השתכרותו בעבר ובעתיד, מינו, הוצאות רפואיות ואחרות, הוצאות לצד ג' לעבר ולעתיד הפסדי פנסיה כאב וסבל ועוד.

מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
אם מתעורר חשש לקיומה של רשלנות רפואית רצוי מאד לפנות בסמוך ככל האפשר להתרחשות המקרה לעורך דין בעל ניסיון ומיומנות בתחום כדי לבדוק את כל אשר קרה, ולבחון אפשרות של הגשת תביעה אם קיימות סיבות לכך.
הדרכה ואיסוף תיעוד רפואי – אם ניזוקתם פיזית ו/או נפשית אתם יכולים לפנות למשרדנו עם כל התיעוד הרפואי ואנו נעריך את התיק ונדריך אתכם כיצד לטפל בעצמכם וכן  כיצד להתנהל ולאסוף את כל התיעוד הרפואי הראייתי שיהיה בהם כדי לסייע לקבלת החלטה באשר לאופן הטיפול בפגיעה שנגרמה לכם.
ליווי – נלווה אתכם לאורך כל התהליך, מקבלת החלטה כי קיים נזק בר פיצוי (כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, ניידות, אבדן כושר השתכות ועוד) ועד להגשת תביעה וקבלת פיצוי.
תיעוד רפואי היסטורי – בשלב של גיבוש הנזק כאשר כל חומר הספציפי עומד בפנינו נזמין תיעוד רפואי נוסף מהמוסדות הרפואיים הרלוונטיים על עברכם כדי לקבל תמונה מלאה על מצבכם בעבר ובהווה.
הערכת התכנות וקבלת חוות דעת – לאחר איסוף המידע נעביר אותו לבדיקת מומחים רלבנטיים להערכת היתכנות להגשת תביעה ולקבלת חוות דעת אם תהיה היתכנות שכזו. חוות הדעת הנדרשות מתייחסות הן לעצם קיומה של רשלנות והן לגבי הנזק שנגרם לנפגע.
התיישנות – יש לשים לב כי למבוגר שנפגע עומדות 7 שנים מיום גילוי הנזק ועד להגשת תביעה בטרם תחול התיישנות ולא ניתן יהיה יותר לתבוע ואילו לקטין מירוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר כלומר, מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה בעבודה רבה של איסוף חומר וניהול הליכים משפטיים מורכבים וארוכים ועד להגעה לתוצאה סופית עשוי לעבור זמן ממושך. יש לדעת כי לא כל תיק רשלנות רפואית מסתיים בפסק דין בבית המשפט ולעתים הוא מסתיים בפשרה בין הצדדים המעורבים שתורמת לקיצור הזמן ועם זאת לפתרון טוב שבעקבותיו יוצאים נשכרים כל הצדדים.

נשמח להעמיד לרשותכם את ניסיוננו המקצועי, נלווה אתכם אישית לאורך כל ההליך נשתף אתכם בכל המהלכים ונבנה יחד אסטרטגיות פעולה להצלחת הטיפול בתיק.
חשוב לציין כי האמור במידע זה אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי והוא נועד לתת מידע בסיסי והכוונה עד להגעה לקבלת ייעוץ משפטי מסודר במשרדנו.

קישורים לחקיקה עיקרית רלוונטית:
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשנ"ז-1956

סגירת תפריט