מהי צוואה? 
צוואה הינה מסמך שבאמצעותו יכול אדם לקבוע את רצונו כיצד לנהוג ברכושו ובקניינו לאחר יום פקודתו. מלבד ההוראות בעניין הרכוש יכול המצווה לתת ביטוי גם לרצונות אחרים שלו כולל מידע שהוא מבקש לחשוף רק לאחר אריכות ימיו.
החוק דורש כי צוואה תעשה מרצונו החופשי של המצווה וללא השפעה ו/או כפיה בלתי הוגנים ו/או לחץ של נהנה כלשהו על המצווה.  למעשה, החוק נותן משקל רב לזכות המנוח להחליט מה ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו, אפילו תוך הדרת היורשים לפי דין מזכויותיהם אם הוא חפץ בכך.
לכן ישנה  חשיבות  רבה לצלילות  דעתו של  המצווה  בעת עריכת  הצוואה  והבנתו  את משמעות מעשיו  והכתוב בצוואה.
צוואה מעגנת בכלים משפטיים את רצון המצווה ועל המוציאים אותה לפועל לקיים את רצונותיו כלשונן. הצוואה היא משקפת אפוא את האוטונומיה של המצווה ואת זכותו החוקתית בקניינו כיבוד רצונו של המת להורות מה ייעשה ברכושו הינו חלק ממתן כבוד אחרון למת ולרצונותיו. רכושו של אדם לאחר מותו נקרא עזבון.

מי רשאי לערוך צוואה ומי פסול לעשותה?
כל  אדם מעל גיל  18  רשאי  לערוך צוואה  ובלבד  שהוא  כשיר  לכך מבחינת  גילו, צלילות  דעתו וכד’ ומודע  למעשיו ולתוצאותיהם.
אדם שהוכרז ע”י בית המשפט כסובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי ואינו מסוגל לדאוג לענייניו (שיקרא “פסול דין”) אינו יכול לעשות צוואה ובכלל זה קטין מתחת לגיל 18

אילו צוואות ניתן לערוך על פי חוק?
צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק הירושה) – אשר תיכתב כולה בכתבי דו של המצווה, תישא תאריך בכתב ידו בידו ותיחתם בכתב ידו. יש לשים לב כי צוואה מסוג זה עשויה לא להיות מנוסחת בעזרת עורך דין והיא עלולה להכיל שגיאות שעלולות לגרום בסופו של דבר לפסילתה על ידי בתי המשפט. צוואה מסוג זה אינה מומלצת אלא אם העורך אותה בקי ובטוח במה שהוא עושה ובכלל זה מבחינה צורנית באופן שהיא תוכל לעמוד במבחן בית המשפט.

צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק הירושה) –  אשר תהיה בכתב, תישא תאריך ותיחתם על ידי המצווה בפני שני עדים כשרים ובחתימתם ככאלה על הצוואה. המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו. הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים במועד עריכת הצוואה. בדרך כלל נהוג כי אחד  העדים יהיה  עורך הדין  העורך את  הצוואה כדי  למנוע  מהמצווה טעויות שעלולות לאחר מותו להביא לפסילת הצוואה.
צוואה זו היא הנפוצה ביותר. היא נערכת במשרד עורכי דין, שיהיה מקצועי ובקי בתחום ויוכל לדאוג לניסוח צוואה ברורה ברמת מקצועיות גבוהה שלא תאפשר ערעור על  תקפותה ובכך תמוזער האפשרות להתערבות בית המשפט ולמעשה, למצב בו לא תתקיים צוואתו של המצווה.

צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק הירושה) – אשר תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי המצווה בעל פה בפני נוטריון, שופט, או רשם לענייני ירושה. במקרה כזה הצוואה נאמרת בעל פה והיא מוקראת למצווה בידי מי שבפניו נאמרה, ובסופה יהיו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי הצוואה נערכה בידי המצווה.

צוואה בעל פה או צוואת “שכיב מרע”(סעיף 23 לחוק הירושה) – בפני שני עדים, ויכול שתיעשה רק על ידי חולה אנוש או מי שסבור, בנסיבות הקיימות, כי הוא נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה.
צוואה בעל פה תיעשה בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לכתוב אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה. לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
צוואה בעל פה תתבטל לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.
צוואה שלא נעשית באחת מהדרכים לעיל לא יהיה לה תוקף משפטי והיא מהווה פתח לבעיות עתידיות.

האם ניתן לבטל צוואה?
כל אדם שערך צוואה רשאי לבטלה ו/או לשנותה ו/או להוסיף עליה ו/או לגרוע ממנה כרצונו וזאת ע”י השמדת הצוואה  הקיימת וכתיבת צוואה חדשה תחתיה תוך ציון שהיא מבטלת את קודמתה.

למה בעצם לערוך צוואה ולמה זה חשוב?
אדם שיש בבעלותו רכוש כלשהו והוא רוצה להבטיח את כוונותיו ורצונותיו בדבר הורשת זכויותיו ורכושו לאחר מותו בהתאם לרצונו, ואינו מעוניין כי רכושו יחולק על פי דין, מומלץ כי יערוך צוואה, שרק באמצעותה יוכל לקבוע מה ייעשה ברכושו ובקניינו. עריכת צוואה, לא זו בלבד שתאפשר למוריש להמשיך ולדאוג לאינטרסים שלו לאחר מותו, יש והיא תייתר “מלחמות ירושה”.
דוגמה לחשיבות הצוואה ניתן לראות במקרה בו אדם לא עורך צוואה מתוך אמונה כי רעייתו תדאג ותטפל בילדים במסירות לאחר מותו. אין לו כל ספק בכך. אבל מה קורה אם הוא מת בטרם עת ואשתו מתחתנת שוב ומקימה משפחה חדשה? האם ניתן עדיין לומר בבטחה כי מה שהיה הוא מה שיהיה וכי הילדים של הבעל שמת מוגנים במאה אחוז? כמובן שלא! לחיים יש דינמיקה משלהם שלפעמים לא תתאים בעתיד לרצונות מצווה בעבר. אשר על כן עם עריכת צוואה קיים סיכוי טוב שרצונות המצווה ייושמו.
המחוקק מקנה את הזכות לכל אדם לצוות הוראות שונות בצוואתו, הגוברות (על מרבית) הוראות החוק. במקרה כזה, ההסדר המלא הקבוע בחוק הירושה אינו חל על אותו עיזבון ו/או חלקו.
עריכת צוואה חשובה במקרים בהם למנוח לא היו במועד פטירתו קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כמוגדר בחוק), שכן במקרים אלה יורשת מדינת ישראל את כל  רכושו.

כמובן שיש מקרים קונקרטיים נוספים בהם חשוב לערוך צוואה בכדי לייתר פניות לבית משפט כגון:                         •  חיים משותפים שלא במסגרת נישואין.
 •   נישואים שעלו על שרטון פרידה או גירושין.
 •   כאשר יש  במשפחה בן מוגבל ו/או חסר יכולת ו/או חסר מסוגלות לעצמאות כלכלית.
 •   כאשר מעוניינים שלא להכליל בן משפחה מסוים בירושה על פי דין או להכליל חריגים שאינם קרובי המנוח.
 •   הכללה בעיזבון של נכסים שאינם נכללים בו על פי דין, כגון: קופת גמל / קרן פנסיה.
 •   בעלי נכסים רבים מגוונים ומבוזרים.
 •   חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים של משפחה חד-הורית. אך בעריכת צוואה מתאימה ניתן           להסדיר הגנה הולמת לילדים עם מנגנון מיוחד.
 •   בני זוג מאותו מין – כדי למנוע סכסוך אפשרי לגבי מעמד בן/בת הנותר/ת.
 •   זוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו.
 •   אדם מבוגר שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה לא יהיו לו ילדים.

איזה רכוש לא ייכלל בעיזבון ויש לתת לו ביטוי מפורש בניסוח צוואה?
ביטוחים אינם נכללים בכלל העיזבון, אלא אם הותנה בצוואה בצורה מפורשת שהם מגיעים לעיזבון. למשל, אם אדם מעוניין שקופת הגמל שלו תיכלל בעיזבון הוא צריך לעשות זאת  על ידי ציון במפורש בצוואה של מספר החשבון ושם הקופה ובמקביל לעדכן שמות המוטבים בקופת הגמל, ובאופן דומה עם חוזי הביטוח שלו וקרן הפנסיה שלו.

תוקף צוואה
צוואה תהא תקפה ללא הגבלת זמן, כל עוד לא נערכה צוואה אחרת במקומה. אם נערכה צוואה חדשה אזי הצוואה הישנה הופכת לבלתי תקפה. לעיתים כאשר נפסלת צוואה או הופכת לבלתי חוקית בית המשפט עלול לחזור לצוואה הקודמת לנסות ולהבין ולרפא ממנה איך יחולק העיזבון.

איפה שומרים צוואה ואצל מי ניתן להפקידה?
רצוי לשמור עותק אחד בבית במקום שמישהו נוסף יודע עליו. ניתן לשמור אצל עורך הדין שערך את הצוואה ואפשרות נוספת ומומלצת היא להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה.
משרדנו מתמחה בניסוח משפטי מקצועי ומדויק של צוואות ומתן שירותי עריכת צוואה מכל הסוגים, וכן בטיפול בענייני ירושה שונים, כגון: הגשת בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואה, טיפול בהתנגדויות, וכן בעיזבונות.
למשרדנו יש את הניסיון והידע להציע פתרונות משפטיים לרצונות המצווה, שיבטיחו קיום רצונותיו לאחר מותו. כל צוואה עומדת בפני עצמה ואין אחת דומה לשנייה. אשר על כן, אין פורמט קבוע ואנו מעדיפים לבנות כל צוואה בפני עצמה המותאמת למצווה ספציפי ולדייק בפרטים הקטנים ביותר, כדי למזער בעיות עתידיות.
את צוואות הדדיות ניתן לעשות במאמר נפרד ולהפנות כאן  ולסיים עם קישור לחוק והאזהרה על כך שהכתוב אינו בגדר ייעוץ משפטי.

צוואה הדדית מהי?
החל משנת 2005 נוסף סעיף 8א לחוק הירושה הקובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות תוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר ולהיפך.  צוואה הדדית מבטיחה כי הרכוש של בני הזוג יחולק לאחר אריכות ימיהם לפי הרצון המשותף ההדדי שלהם. צוואה הדדית אינה משתנה לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.
צוואה הדדית מבטיחה חיים בכבוד של בן הזוג הנותר ומונעת אפשרות של נישול בן הזוג על ידי הילדים. כשלא קיימת צוואה הדדית, למעשה, לאחר פטירת אחד ההורים אחד מהילדים או כולם יכולים לתבוע את זכותם בדירת המגורים ובכך לכפות מכירת דירת ההורה הנותר ולמעשה להותירו מחוץ לבית.
צוואה הדדית מסדירה העברת נכסים אל הילדים אבל רק על פי כרונולוגית זמנים מובנית מראש. כמו כן היא מונעת פניות לבית המשפט, מצב מחויב המציאות כאשר יש ילדים קטנים בתמונה וזאת לנוכח העובדה כי לא ניתן להשתמש בחלקיהם ללא אישור בית המשפט שכן בית משפט ידרוש פיקוח על רכוש הילדים.
צוואה הדדית מונעת מצב של דיספוזיציה ברכוש כשאחד ההורים נפטר ופותח פרק נוסף בחייו, דבר שעלול לסכן את ירושת הילדים. אשר על כן, צוואה הדדית מבטיחה העברה מסודרת של הנכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג לילדים לאחר מות ההורה השני.

למי מתאים לערוך צוואה הדדית?
צוואות הדדיות מתאימות בעיקר לבני זוג עם ילדים משותפים כשהאינטרס המנחה הוא דאגה קודם לבן/בת הזוג שנותר בחיים ורק לאחר מכן (לאחר פטירת שני בני הזוג) הרכוש יגיע לילדים ולא לבני זוג חדשים או לאנשים לא רצויים. כלומר, בני הזוג בעודם בחיים, מחליטים במשותף לאן ילך רכושם לאחר פטירתם, תוך הסתמכות הדדית על הקבוע בצוואה ההדדית.

האם ניתן לבטל צוואה הדדית?
בניגוד לצוואה רגילה שאותה ניתן לבטל די בקלות ע”י עריכת צוואה חדשה – ביטול צוואה הדדית הינו הליך מורכב.  החוק מבחין בין ביטול כאשר שני בני הזוג עדיין בחיים לבין ביטול שבו רק צד אחד לצוואה ההדדית עדיין בחיים.
ביטול צוואה הדדית מתאפשר בהתקיים אחד מאלה:
כששני בני הזוג בחיים –  המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.
אם מת אחד מבני הזוג –
א. כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת.
ב. לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב לעיזבון את כל שירש לפי הצוואה ההדדית, ואם השבה בעין אינה אפשרית או אינה סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
ניסוח ועריכה של צוואות הדדיות הוא מורכב ודורש מקצועיות כדי שמצד אחד, הוראות המצווים תהיינה ברורות והרכוש יחולק בסופו של דבר על פי רצונותיהם אך בתקופת הביניים בו בן זוג אחד נותר בחיים  לדאוג לא לשתק את אפשרויות הפעולה ולמנוע ממנו חיים טובים והוגנים על פי נסיבות חיים משתנות תרחישים שחשוב לצפות ולקחת בחשבון במציאות משתנה ודינמית.

קישורים לחקיקה עיקרית רלוונטית:
חוק הירושה, תשכ”ה -1965